לכל הנכנסים לאתר , לכותבים לקוראים ולכל אלה שמחוברים לאורי ולמשפחה. יצרנו כאן חבורה גדולה סביב אורי וזו הזדמנות להודות לאסף שחשב על הרעיון ובצע אותו, בלעדיו לא היינו יכולים להביע את עצמינו ,להזכיר , ליצור, ולהתחבר. אני מאחלת לכולם שנה של בריאות (זה בגלל שאני היפוכונדרית). ושכל אחד ימצא את הדרך לעצמו ולסביבה הכי טוב שאפשר, כפי שאורי מצא את דרכו אליכם. באהבה גדולה אורה.
שנה.../ יערה
נסיך שלי, היום נפתחה לה שנה שכביכול צריכה להיות שנה מאושרת, מוצלחת, שמחה... אבל אני עדיין לא מבינה איך זה אפשרי כי אתה לא פה איתנו ואתה זה שמביא אושר ושמחה כל כך גדולה ואם אתה איננו אז גם כל זה איננו... ואולי באמת צריכים להמשיך הלאה אבל זה קשה כי אתה כל כך חסר לי וכל כך קשה לי בלעדיך- בלי לשמוע אותך, לראות אותך, לדבר איתך... וקשה לי לדמיין את השולחן בערב חג בלי הצחוק שלך ובלי האושר שאתה מביא. ועכשיו יותר מתמיד אני צריכה את העזרה שלך, את החיבוק שלך כי אני בטוחה שאם היית פה עכשיו מחבק אותי חזק חזק ומחייך ואומר לי שנה טובה, אז זאת באמת הייתה השנה הכי טובה שיכולה להיות, אבל אני כל הזמן מנסה להבין ולהגיד לעצמי שזה לא יקרה כי אתה איננו. למרות כל זה הזמן לא נעצר והוא עובר במהירות שעוד שנה כבר עברה והנה מתחילה שנה חדשה אז באמת אורי אם אתה לא יכול לבוא ולחבק אותנו ולאחל לנו את השנה הכי טובה שיכולה להיות אז אני רוצה לבקש ממך שהשנה הזאת תהיה שנה מאושרת <כמה שאפשר> לאמא, אבא, עומר ול-כ-ו-ל-ם שכולם יהיו בריאים במיוחד סבא וסבתא שעוברים תקופה לא קלה, שבכל פעם שאני אצלהם אני מדיימנת מה היה קורה אילו אתה היית נכנס אבל זה די ברור כי בשניה כל העצב והכאב היו נעלמים ואת החדר הייתה ממלאה אווירה כל כך שמחה... אבל זה לא יקרה בגלל זה כל כך קשה להם וכולנו. אז נסיך שלי, אני רוצה לבקש ממך שתתן להם מלמעלה את כל האושר השמחה והבריאות, להם ולכולנו! ותשמור עלינו שם, מלמעלה...
אז זהו אורי... אני מקווה שבאמת השנה הזאת תעבור הכי מוצלחת שאפשר ותזכור תמיד שאני כל כך אוהבת אותך, מתגעגעת אליך וכל כך זקוקה לך!
הרמוניה, שלמות, שלווה לראש השנה/ ענת בר צבי (חברה)לקריאה
הרמוניה, שלמות, שלווה לראש השנה/ ענת בר צבי
אורי יקר הערב, תתחלף תנועה מעגלית אחת באחרת ,ורגשות שונים ילוו אותנו, אבל אני חשה ששוב, דרך אמא , אתה מאחל לכולנו שנה הרמונית , שלמה , שלוווה ומקבלת עד כמה שנוכל - בשלב זה של חיינו. ה''שנה טובה'' שנתת עם תמונתך תהיה תזכורת נצח בשביל כולנו לאותם איחולים, שכן ''תמונה'' היא בגימטריה 6 , הרמוניה, איזון... שנה טובה ומתוקה לכולנו ענת
ילד שלי, אני נכנסת לאתר כמו בכל בוקר להיות איתך להיות עם עצמי, עם האנשים שאוהבים אותך. והיום יותר מכל יום אחר חשוב לי לכתוב, והיום יותר מכל יום אחר המילים לא נכתבות. מחר ערב ראש השנה, ואני נזכרת ב"שנה טובה" שקיבלנו ממך כשהיית בכיתה א', התמונה שלך הופיעה שם, כל -כך אהבת את הרעיון שעל שנה טובה מופיעה התמונה שלך. מחר ערב ראש השנה ואני לא יודעת איך יושבים מסביב לשולחן החג בלעדיך. ותמיד הקושי הדילמה הזאת, של מצד אחד לדעת את החובה להמשיך, למרות הכול, בשביל המשפחה, ומצד שני הרצון לברוח להיעלם. מחר ערב ראש השנה ואני רוצה גם לפנות אליכם חברים וחברות יקרים, ולהגיד לכם בעיקר תודה על שאתם כל-כך איתנו.
היום יום שבת וכרגיל שוב פעם הופעת לי בחלום. אתמול היתה אצלי חברה וכמובן גם הכירה אותך וכרגיל דיברתי עליך אני לא יודעת איך אבל תמיד בכל שיחה השם שלך עולה אצלי בראש. וכמובן שדיברתי עליך וסיפרתי עליך ופשוט עד היום אני מנסה להבין איך נכנסנו למצב הזה למצב הלא ידוע שאני נמצאת בו. לא ברור לי איך זה קרה לך אני חיה רק משמועות שרצות ולא רוצה להאמין למה שקרה לך מנסה לברוח מן המציאות אבל בעצם אתה כבר לא פה שאני יכולה לשאול אותך מה באמת היה שם באותו יום. ואז כרגיל הופעת לי בחלום, "חלמתי שחזרתם מהטיול ואני רואה את דודי פרץ בשכונה יחד עם עוד חבר יושבים ואני באה להגיד להם שלום ובעצם אני רואה שאתה חסר ואני מחפשת אותך סביבם אבל אתה לא נמצא". כל כך היית חסר לי שם לקבל אותך בחזרה הביתה כמו שנפרדנו ביום הטיסה שלך. נשמה שלי כל יום שעובר אתה חסר יותר. אוהבת אותך תמיד ולנצח. תשלח לי ברכה של שנה טובה וחדשה, ותנסה להגשים לי את הבקשה שביקשתי ממך ...
האור ממשיך להאיר/ פיסטוק
זה כול כך יפה ומרגש לראות את כול החברים אשר ניכנסים לאתר וונותנים בו הרבה חיים, כול העניין שהאתר הזה מתעדכן באופן יום יומי זה דבר שרק מראה לנו כמה אורי היה חשוב לכול אחד מאיתנו בצורה כול כך חזקה ושהוא עימנו בחיי יום יומנו. ולא משנה כמה זמן יעבור מאותו יום שבו ניפרדנו מאורי אנו תמיד מחפשים דרכים כדי להגיע אליו ולהרגיש אותו וגם לזכור ולהזכיר את אהבתנו לאורי. אני חושב שבדרך זאת שהיא אמנם וירטואלית, דרך האתר הזה אנו מספקים לנו את הצרכים שלנו שהזכרתי מקודם להרגיש ,לזכור ,לשתף, ולהנציח. אני בטוח שדרך זאת נותנת המון כוח להרבה אנשים אם זאת המישפחה, החברים ואפילו אנשים אשר שבכלל לא היכרו את אורי וניכנסים לאתר ולומדים להכיר על חייו ועל האנשים אשר סבבו אותו ובקיצור הם לומדים על אחלה בחור שנקטף בטרם עת. לכן חשבתי לעצמי שבעזרת כולכם אפשר לשדרג את האתר הז לרמה אחת יותר גבוהה. אני בטוח שלכול אחד יש איזה תמונה משותפת לו ולאורי או איזה סרט וידיאו שבו אורי מופיע או מכתב של אורי שאפשר לשתף את ניכנסי האתר או שאתם יודעים על שיר כול שהוא שמזוהה עם אורי. את כול הדברים הללו אפשר להכניס בצורה מאוד פשוטה לאתר זה. אני חושב שמאוד חשוב לחדש ולרענן את האתר לפחות בכמה שניתן לכן אני מאוד מקווה שנרים את הכפפה כולנו ביחד ונציף את האתר בהרבה אור ואהבה כמו שאורי היה בחייו . תודה רבה לכולם
ויאמר אלוהים : ''יהי אור''!/ ענת בר-צבי (חברה)לקריאה
ויאמר אלוהים : ''יהי אור''!/ ענת בר-צבי
אורי יקר, כשקראתי את דבריה של אמא שלנו על סיפור לידתך, המחשבה השנייה שהעלתה במוחי היא אותו משפט קצר ורב משמעות, אשר באמצעותו נברא העולם...ואיני יודעת אם כבר נתנו דעתנו על העובדה ששמך ובריאת העולם הם אחד... ואכן, אמא חשה כבר בלידתך כאילו הוכרז קבל עם ועדה :''ויהי אור''! שאכן הוצפה בחום, בשלווה , באושר ובאהבה... יחד עם הכאב שאל הטיפול בצהבת נתלווה.... [שגם היא בצבעו של האור, וגם לה נורת ''אור שמש'' מביאה מזור... ] ואכן, אלוהים רוצה שנשמח ונגלה- שכל ''עולם קטן'' ,שנולד- מביא עמו לחיינו את אורו המיוחד -כדי שנראה... לעתים, ניתן לראות את האור בזמן אמת, ברגע ההתרחשות - ולעתים - אחרי רגע האמת, כשאדם עובר לעולם אחר, בהיעלמות... אך מאחר שה ''עולם '' -למרבה הפליאה- נעלם יותר מאשר גלוי, הרי שהאור שנשאר, הוא הבטחון היחיד שלנו, ללא דיחוי!
ילד שלי שלום, האתר הזה שהוא בדמותך אכן שוקק חיים כמו שאורה כתבה. ובעצם היותו כזה הומה את רעש החיים, רועש וערני הוא בבואה שלך, הוא מי שאתה. אבא תמיד אומר "אורי תמיד חי בסערות". והרי יום אחרי שנולדת, והלידה דווקא היתה חלקה שקטה מהירה בלי דרמות מיוחדות, התברר שיש לך צהבת פיזיולוגית, צהבת שהשאירה אותי כשבועיים בבית-החולים ואותך בתוך אינקובטור שמש. ואני זוכרת , את השקט והשלווה כשהיית מונח בזרועותי, את היופי המדהים שלך. כל-כך מושלמות היו הפנים שלך והגוף הקטן שלך. והשקט הזה נמשך זמן קצר כי מיד לאחריו הגיעה הסערה. הערכים של הצהבת הפיזיולוגית היו גבוהים והיו צריכים להכניס אותך לאינקובטור שמש שאמור להוריד את הערכים של הצהבת. ותוך כדי הטיפול עשו לך בדיקות דם כדי לבדוק שלא תהיה החמרה במצבך. וכל דקירה שדקרו בכף רגלך הקטנה דקרו בנשמתי. ובתוך כל הסערה קיבלת כל-כך הרבה אהבה גם מהצוות הרפואי שטיפל בך,איך אפשר שלא, ראיתי בעיינים שלהם, בחיוך על פניהם בדברים שאמרו לך. ולא ידעתי אז שתמונות החיים הראשונות האלה שלך יהיו תמונות חייך - חיי. היופי, השלווה והאהבה יחד עם הסערה והכאב התחברו להם והתאחדו לתמונה שלמה. שם בפעם הראשונה לימדת אותי שזה אפשרי להם להיות יחד. מחבקת אותך חזק.
הכל שוקק חיים/ אורה כרמי
לשלילה אלי עומר המדהים ויערה המלכה. האתר מלא חיים, יש הרגשה שמוזרם דם חדש כל הזמן ,כמו זריקת אנדרנלין , אני חשה שהאוירה שאורי חי בה והתחושות שהצליח להעביר לחברים ולמשפחה נוגעים בכל אחד מאיתנו. מאורה שאוהבת אותכם וחושבת עליכם כל הזמן.
בקשה לי אליך/ רויטל ליסגרטן אורי ממי! אתה חסר לי ולכולם. כל פעם השם שלך עולה בבית שלי וכולם מזכירים אותך עד כמה חבל שאתה לא איתנו וכמה זה לא פייר זה פשוט לא נקלט. עברו כמעט שנתיים ופשוט עדיין זה לא נקלט. היית בן אדם מדהים ומקסים שבאמת אבל באמת קשה למצוא בן אדם כזה ולא רק בן אדם אלה חבר טוב שיודע לדאוג לכולם. לי אישית מאוד קשה אם זה שאתה לא נמצא איתנו כל יום אני נכנסת לאתר שלך ומתעדכנת בדברים חדשים זה פשוט מדהים. אבל רק אתה יודע כמה אנחנו היינו קרובים ועדיין קרובים כי אני מדברת אליך כאילו שאתה כאן לידי. הפעם יש לי בקשה אליך מכייון שאתה לצערי קרוב לאלוהים אז תבקש ממנו שיגשים לי את הבקשה שלי אליו אתה כבר יודע מהי ותאיר לי את אורך ואז אני יהיה בטוחה שאתה שומע אותי ומקשיב לי והכי חשוב מאיר לי אור .
אורי יקר אני כל כך שמחה שניתנת ההזדמנות לכתוב לך ועליך באתר הנפלא הזה שממשיך להאיר אותך באור, כמו שאתה. אין יום שעובר בלי שאני נזכרת בך, בפנים היפות שלך, אני עדיין יכולה לשמוע את הצחוק שלך ולהרגיש אותך קרוב. השארת לי ולכולנו זכרונות כל כך יפים שגורמים לי לחייך ולהזיל דמעות בו זמנית. אני כל כך שמחה על שיחות הטלפון האחרונות שלנו כשהיית בלוס אנגלס שהיו אחרי תקופה ארוכה שלא דיברנו, היה כל כך כיף לדבר איתך ולשמוע אותך. אתה תמיד בלב שלי ובמחשבות שלי תמיד היית ותמיד תשאר אני לא אשכח אותך לעולם, רוצה לחבק אותך חזק חזק ולא להרפות.
אני ברגע זה נזכר בי ובך בבריכה ביחד בריכה של אזור עומר גם גם נמצא אתנו אבל הוא מתאמן על פעלולי מים עם הגדולים אני ואתה ביחד אנחנו משתוללים עד שעינך נהפכות לצבע אדמדם מצריבת הכלור אבא אלי גוער בך לא להכנס יותר ואתה איך לא, נכנס ואני אחריך בחיוכים שובבים ועליזים אדמדמים אנו נכנסים לעוד צלילה והשקט נכנס איתנו הרעשים כאילו נעלמים ויש שקט שקט כזה מיוחד ששייך רק לי ולך.
אורי, אני מייד מוסרת לאמא.../ ענת בר צבי (חברה)לקריאה
אורי, אני מייד מוסרת לאמא.../ ענת בר צבי
אורי יקר, הרגשתי אותך חזק מאוד כשקראתי את דבריה של אמא, ועל כל בקשה שלה -הרעדת את גבי בצמרמורת .... כאילו אמרת:'' וודאי, אמא, איזו שאלה...''
אני יודעת שכל משאלותיה אליך תתגשמנה במלואן - וכמיהת לבה לחוש את אורך המלווה- תיענה תמיד במקום ובזמן! תודה, ממי
מעולם לא ראיתיך,אך, בשנה וחצי האחרונות היטבתי להכירך.
סבא שלך הוא דמות מפתח בהכרות שלי אותך.
באותם ימים, בהם פגשתי אצלך בבית אנשים אבלים רבים ,המפגש אתו היה יוצא הדופן ביותרעבורי.
ישבנובסלון, הוא שתק רוב הזמן, נראה מכונס בתוך עצמו.אני ישבתי לידו.הסתכלתי עליו מידי פעם, גם אותו לא הכרתי קודם. בלבי חשבתי, "יש לו פנים טובות".
באחת הפעמים כשהחלפנו מבטים,החל לספר לי עליך.הוא לא סיפר הרבה כמו שנהוג כשמעלים זכרו של אדם אלא, בחר במעשה אחד שלך. נראה היה לי שהוא רוצה לומר לי, אני לא אציג בפניך את כל הצדדים באישיותו של אורי אלא,אביא לך את הלב של הלב .אספר לך באופן תמציתי ומרוכז מי היה אורי.
הסבא סיפר: "כשאורי היה בארצות הבריתנסעתי לבקר אותו ואת בני ומשפחתוהמתגוררים שם.
ביום שהגעתי לארצות הבריתחגגתי יום הולדת. כאשר הגעתי לשדה התעופה , הפתיע אותי אורי כאשר חיכה ליעם לימוזינה. בחיוך הרחב שלו וטוב הלבאמר לי: "סבאבאתי לקחת אותך",הוא חתם את סיפורו ואמר, כזה היה אורי, חם מאד מאד, חם ואוהב.
אחר כך בסלון שמעתי עליך עוד דברים רבים: זיכרונות, עדויות,סיפורים מרתקים, כאלה שהיו ידועים וגם חדשים שנחשפו שם.היו אלה ימים של התרגשות אדירה,עצב ,בכי וגם חיוך כשהועלה זיכרון ממעשה קונדס שלך אך,סיפורו של הסבא יישאר איתי תמיד.
קראתי, שזכרונו של האדםמוגבל. הוא נוטה לזכור רק אירועים "חזקים". עצובים מאד, משמחים מאד,או מרגשים מאד.כזה הוא עבורי סיפורו של סבא שלך.כשאני חושבת עליך, אני מיד נזכרת בהתרגשות איך הוא הצליח ב3 משפטים לערוך לי הכרות אתך.
היום הסתכלתי על הסרטים באתר חשבתי לעצמי, "ככה בדיוק דמיינתי אותך". חיוך שפותח את הלב(אגב,אותו חיוך כמו לאימא), איש של חברים, דיבור רך, מלא שימחת חיים.
ההכרות שלי אותך העשירה אותי.היא חידדה לי שוב את מה שידעתי אבל לא תמיד פגשתי ביום יום.דרך האנשים שאוהבים אותך למדתי, כמה אושר הבאת להם באמצעותחום אנושי טבעי.
ילד שלי, אני רוצה להצטרף לדברים שכתבה ענת חברתי. ולהגיד לך תודה על האור שאתה שולח לנו בדמות חבריך, חברותיך, חברי חברותי. עומר כנראה ידע זאת מראש כשבחר לחקוק ליד שימך "באורך נראה אור". ובתוך המסע החדש הזה, הלא מוכר, המבלבל, המתעתע, המביך, המטלטל.... שניזרקתי אליו אני זקוקה לאור הזה שנותן לי את היכולת להמשיך וללכת. אני לא מנסה להבין את הסיבה, אני יודעת שאני לא אצליח. אני רק רוצה להמשיך ללכת בדרך החדשה והלא מוכרת, מתוך אמונה שאתה לידי מאיר לי את הדרך גם במקומות החשוכים ביותר. מתוך אמונה שבזכות השם שבחרת לך "אורי" אתה מבטיח לנו, למשפחה ולכל האנשים בעולם שקשורים בך, המשך חיים מוארים. תודה, ילד אהוב שלי.
לכל החברים/ ענת בר צבי
אורי יקר, אני אוהבת כל-כך את כל החברים שלך, שהכרת, ושאתה לומד להכיר עכשיו, איזו רגישות ואהבה הם נושאים בלבם, והיפה הוא שבזכותך הם נותנים זאת לכולנו. כולנו מרוויחים! ואני בטוחה שאתה קורן מאורך ומאורם על כל נתינה שכזו, על כל מילה כתובה ומדוברת המאפשרת לנו להתחבר אליך ואל עצמנו דרכך ... ואני משוכנעת שאתה מזמין את כולנו, וגם את אלה שעדיין לא ניסו - להעיז, לבוא, לתת, ולא משנה מה, להיכנס לאתר ולתת למקלדת להוביל את אצבעות ליבנו... ואיזה יופי אדיר זה יהיה, איזו שמחה גדולה, איזה יחד, איזה התחברות ענקית של אור.... וואוו
לזכור ולהנציח/ חבר אתה מאוד חסר
כבר עבר די זמן מאז אותו יום ומאז אני חושב מתגעגע מנסה להבין איך בכלל כזה דבר יכול לקרות? למה זה קרה בכלל ? וכי הורג אותי איך זה שבחור צעיר יפה, מוצלח ,מלח הארץ ביום אחד נעלם מהאדמה וזהו לעולם לא ניראה אותו פה בעולמנו זה לא הגיוני לא מצליח להבין את זה וניראה לי שלעולם לא הצליח לעכל את הדבר הזה אך אני יודע שמטרתנו של כולנו פה כל מי שהכיר אותך ואהב אותך היא לדאוג לכך שרוחך תיהיה עימנו לעד לכן חשוב מאוד להנציח ולהזכיר אותך בכול יום ויום אים זה להגיד מישפט שתמיד נהגת להגיד אים זה לשמוע שירים שאהבת אים לעסוק בדברים שאהבת והיו כאלה הרבה ולנסות לקחת קצת ממש קצת מסגנון החיים המדהים שהיו לך ואים נימצא את הדרך לפתח את התכונות המדהימות שהיו בך אני בטוח שכולנו נהיה אנשים קצת יותר טובים וגם רוחך תישאר עימנו לנצח נצחים
אז אורי אין לי מושג איפה אתה אבל איפה שאתה לא תהיה אתה יכול להיות בטוח שבעולם זה לא מפסיקים לזכור ולהזכיר ולהנציח ולהיתגעגע מאוד מאוד מאוד
לקריאה
סגור
