לחץ להגדלה
יום הולדת ב"חוות אורי"
לחץ להגדלה
יום הולדת ב"חוות אורי
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
אורי
(לחץ להצגה)
אורי 2 (המשך)
(לחץ להצגה)
אורי 3 (המשך)
(לחץ להצגה)
אורי סרט 2 חלק ג
(לחץ להצגה)
אורי סרט 2 חלק ב
(לחץ להצגה)
אורי סרט 2 חלק א
(לחץ להצגה)
כמו צמח בר
(לחץ להשמעה)
שיר ללא שם- יהודית רביץ
(לחץ להשמעה)
Imagine
(לחץ להשמעה)
אחד השירים שאורי הכי אהב וגם שיר שדי מאפיין את אורי
(לחץ להשמעה)
רציתי רק לומר שלום (שיר מאוד מרגש)
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
שלי הדליק/ה נר לזכרו ב-15/12/2017: "שבת שלום ומבורך".
 
חיים הדליק/ה נר לזכרו ב-14/12/2017: "שבוע טוב וחג מלא אור".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר אורי פטאל, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר אורי פטאל, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
 



אתר זה נבנה לזכר יקירנו, אורי פטאל.
אורי נולד ב-27.11.80 , י"ט בכסלו תשמ"א, בבית-חולים ברזילי שבאשקלון. תינוק יפיפה במשקל 3.330 ק"ג.
השאירו את אורי כחודש בבית-החולים בגלל צהבת פיזיולוגית, אך נראה שגם הרופאים לא רצו להיפרד ממנו. תינוק חייכן, נוח, אוכל כשצריך, ישן כשצריך, אוהב אנשים, מסתגל לכל מצב. בשנתיים הראשונות כבר התגלתה אהבתו למצלמה. אורי  עשה פרצופים מצחיקים למצלמה ומשך את תשומת ליבם של האנשים שמסביבו. אי אפשר היה להתעלם מלחייו המלאות, עינייו הבורקות וחיוכו הענקי.
כשאורי היה בן שנתיים עברנו לאזור.  שם ביקר במעון "נעמת" הגננת אמרה שהוא מעדיף את חברת הבוגרים אך מה שהוא העדיף באמת היה הבית, כשכולם הלכו לישון אורי חיכה עם הנעלים ליד הדלת שנבוא לקחת אותו הביתה. ומשם לגן "מזל". אחת הגננות הוותיקות באזור. שהייתה גם גננת של עומר (אח של אורי). לקראת כניסתו לכיתה א', ובגלל גילו הצעיר הייתה התלבטות אם להשאירו שנה נוספת בגן שנפסלה ע" פסיכולוגית הגן, אורי היה בשל לעלולת לכיתה א' למרות גילו הצעיר.
בבית- ספר "השבעה" ליוותה אותו עם הרבה אהבה המורה רותי.
עברנו לחולון לשכונת "בן-גוריון" ואורי המשיך את לימודיו בבית-ספר "אשלים". הרבה סיפורי שובבות שזורים בתקופה זו ועוד יותר בתקופת התיכון בבית- ספר "מיטרני".
אחד מחבריו בתקופה זו אמר " בשבילי אורי זה חיוך, שטויות ובלגאנים אבל טובים".
אהבותיו העיקריות של אורי היו לים לכדור-רגל וכמובן לקבוצת הפועל תל-אביב. כל משחק כדור-רגל ששיחק היה בשבילו  משחק גמר גביע, הוא שיחק בכישרון רב, ונתן את כל כולו. בים גלש בכל שעה אפשרית ובשליטה מופלאה על הגלשן. בן השאר שיחק כדור-סל במסגרת הפועל חולון בתפקיד של רכז, מספר 9 על חולצתו כמספר החולצה של דודו ישראל אלימלך.
הלימודים תפסו חלק קטן מאוד מחייו. "אורי היה מגיע אלי ללמוד למבחן אבל זה לא מה שקרה, תמיד במקום ללמוד הוא היה משכנע אותי לראות איזה סרט טוב, ללכת לאכול או לשחק כדור-רגל".   
במרץ 99 אורי התנדב לצנחנים והתקבל לפלח"ן צנחנים. כאן באו לידי ביטוי תכונות שלא קיבלו ביטוי בתקופת התיכון. הרצינות, האחריות, המנהיגות, ההשגים הגבוהים. אורי עשה חיל וזכה להערכה רבה ממפקדיו, אך יותר מהכול היה נאהב ומעורך ע"י חבריו לצוות.
כחודשיים לאחר שחרורו טס לארה"ב במטרה לעבוד לחסוך כסף ולטייל בדרום אמריקה. אורי גר בלוס-אנג'לס ועבד בחברת הובלות נורסטאר.  תוך זמן קצר הצליח להביא עוד שני חברים, יניב ואסף (יוזם האתר), חבריו מהשכונה שהצטרפו לעבודה בנורסטאר. על עבודתו בנורסטאר כתב מנהל החברה באריכות. (יופיעו בדברים לזכרו).
בכל תקופת שהותו בארה"ב פגש חברים רבים מתקופות שונות בחייו, טייל איתם, אירח אותם תמיד באהבה רבה וביד רחבה.
בספטמבר 2003 התחיל אורי את טיולו המיוחל בדרום-אמריקה. עם חבורה מדהימה של אנשים: אסף, יניב, מאיר מאור.
זה היה טיול חייו טיול שיימשך לנצח.
ב-10 בפברואר 2004 בעיר יפיפיה בברזיל אריאל דהג'ודה, יצא אורי לקניות ובחזרה בכביש רטוב החליק התנגש בעמוד חשמל, והתחשמל. 
אורי נהרג במקום שנראה כמו גן עדן, במקום שלא יכול לקרות כלום, חודש לפני חזרתו ארצה.
כל מי שהכיר את אורי זכה לשפע אור, בצחוק החם, בחיבוקים החזקים, בנדיבות ובשמחת החיים הגדולה שלו. לאן שהוא  הגיע השפיע שפע אור יקרות וסמן את דרך האהבה, החסד והנתינה ללא תנאי שהיו שורש נשמתו. אי אפשר היה למצוא לו שם מתאים יותר.
לאורי אח גדול ממנו, עומר, אחות קטנה ממנו, יערה, והורים אלי ושלי.

הסיפור והזיכרון מעניקים חיים לזוכר....מסלקים את המוות 
מספר חודשים אחרי מותו של אורי קראתי את הספר "כל השמות" של הסופר סראמאגו ז'וזה. בספר ניפגשתי באחת הפסקאות המשמעותיות שעזרו לי להבין את המשמעות של המילים: סיפור, זיכרון, עשייה, תנועה, חיים, שיכחה, הפרדה, מוות, דממה, עצירה. 
"לולא קרו אירועים מסויימים שעוררו בי מחשבות מסויימות לעולם לא הייתי מצליח להבין את האבסורד הכפול שבהפרדת המתים מן החיים. זה אבסורד מנקודת המבט הארכיונית בהתחשב בכך
שהכי קל למצוא את המתים אם מחפשים אותם במקום שבו נימצאים החיים, כי אלה כיוון שהם חיים נמצאים תמיד לנגד עיננו. אבל שנית זה אבסורד גם מנקודת הראות של הזיכרון כי אם לא יהיו המתים בקרב החיים בסופו של דבר הם יישכחו"
הבנתי בעקבות דברים אילו שהמוות בשבילי, שהוא קשה מנשוא, היא הדממה סביב אורי. דממה שלא נובעת משיכחה אלא מקושי לגעת.
 ואתם, חברים יקרים, מיצרים עבורי יום יום את אותם החיים סביב אורי, לא פוחדים לגעת כמו שאורי לא פחד לגעת, זאת הבבואה של אורי שהייתי רוצה שלא תיפסק לעולם.
אתם מביאים את אורי, בנוכחותכם, בדברים שאתם מספרים על אורי, לאורי.
מרתק ומרגש לשמוע על האורי שכל אחד הכיר, על האורי שכל אחד הטמיע בתוכו.
תודה לכם.
ולך אורי אני גאה במי שאתה. תודה, אתה לא מפסיק ללמד אותי  איך להיות בן אדם טוב יותר.
באהבה גדולה אמא.    

חברים, חברות, משפחה, אנשים יקרים,
אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולקבל העתק של הסרט שהוקרן ביום ההולדת. 
.
                                                                                                 


יום ההולדת  / אמא
אוריקי ילד אהוב, היום בבוקר שלחת אלינו לכבוד יום הולדתך קשת צבעונית יפייפיה.תודה. 
יום ההולדת  / אמא
אוריקי ילד אהוב, 
יום ההולדת / אמא     לקריאה
נפגשים ב-22 בדצמבר / המשפחה     לקריאה
אזכרה בי"ח בשבט / משפחת פטאל     לקריאה
תודה / משפחת פטאל     לקריאה
נפגשים ב-30 בדצמבר / משפחת פטאל     לקריאה
 
לקריאת דברים נוספים לזכרו לחץ כאן  להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©